יום שבת, 14 בפברואר 2009

סשן 4


הרפתקה זאת החלה במקום בו הסתיימה לפני שלוש שבועות בזמן אמת,

היה זה לילה של ירח מלא והדמויות צעדו בחליפות הערב שלהם (ברגל ! )

לבית האחווה אך בדרך פגשו קבוצה גדולה של בני אדם המקפים ילד כבן אחד עשרה מלוכלך, מפוחד וחשדן אשר מתקיפיו חוששים לפגוע בו אך לא רוצים לאפשר לו לנוע חופשי משום ''שהוא מפלצת''.

החבורה מפזרת את ההתקהלות ומסייעת לילד (בשיתוף ראשון עם מאיי) להשתחרר והוא מובל לבית מחסה כשהם מבחינים במרחק באדם ממושקף עם כלב אשר צופה על הכול מהצד.

לאחר זאת, וייג לא מגיע לבית האחווה כמו גם לא עונה לטלפון והחבורה פונה להיכנס לבד.

המקום מתגלה כערב קוקטיילים ופוליטיקה קליל וחיכני קלפי חוץ כשפוולן מרגיש בחילה וכאבי ראש ודלייט נאלץ לדבר ולחייך לאנשים אותם הוא לא מכיר כלל.

אווה ומאיי מתחילות לחפש ברחבי המקום אחר מקומות סודיים ועוברות שומר ומתבצרות בחדר צדדי בעוד דלייט מנהל שיחה עם המארח שלהם אשר מציע שיחפש עבורו אחר כתר אשר מגן ושומר על המחזיק אותו. המארח אומר שבעיר ישנן קבוצות עוינות אליה אשר הגיעו ממקום ''אחר, לא מכאן'' ושאנשי החד קרו רוצים לשמר את כל היפה שבעיר מהאחרים.

במקביל לזאת פוולן שומע בראשו לחשושים ותחינות למות מראשם של אנשים הנראים חיים ובריאים ודלייט כמו גם אווה צופים באנשי יאקוזה הנעים לתוך פתחי האוורור כמחפשים משהוא.

לבסוף, אווה, פולן ומאיי מגיעים לקומה השנייה, פולן סופג ראשית כל כיוויה של חשמל מניסיון לפתוח דלת ולאחר שמאיי מצביע על כך שיש אדם כלוא בחדר צדדי הם מצליחים להיכנס (דרך שליטה בשומר) ופוגשים את ''קרנית'' אשר טוענת שהיא כלואה במקום זמן רב מאוד, שהיא קשורה לקרן שנהב אשר נותנת לה כוח חיים ושהיא רוצה לעזוב את המקום –

פולן שובר את החלון ועף החוצה, אווה ומאיי קופצות לקרקע וממשיכות לקפוץ הרחק בעוד דלייט יורה וו לבניין קרוב ומדלג מהחצר בעוד רובוטים רבים מעופפים מגיעים מהשמיים ומתחילים ליירט את המבנה ואנשיו.

החבורה מחליטה להביא את קרנית לפארק האפל שם משתקנת קבוצת השמאנים, הם מקבלים בברכה את קרנית ומודים להם על שהביאו אותה כמו גם אומרים שינסו להחזיקה בחיים עד שישיבו את הקרן שלה אליה.

השמאנים מזמנים את ''המבורכת'' (אשר אותה אווה מזהה מרגישה שהיא מכירה אך לא מצליחה ממש לזכור מהיכן) אשר מודה להם, מייעצת לאנשי הזאב השונים . המבורכת אומרת שהרוח הגדולה נפגעה משום יהירותו של אדם (אשר עליו היא לא מפרטת) ומצביעה שאין מעבר לעיר מאקרופוליס אלא שהנעים מעבר לגבולותיה מגיעים למקומות וזמנים אחרים בהם קיים ''מה שהיה יכול להיות או מה יכול שיהיה''. הפגיעה ברוח הגדולה הובילה לפגיעה במרחב עצמו, לשברים אשר מפרקים את העולם מבפנים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה