זה היה צוהרי יום רביעי, אווה עבדה בבית החולים וטיפלה באדם בעל כשלים רבים בגופו אך הלך רוח משונה אפשר לה לרפא אותו כליל ולא רק אותו אלא עוד שלוש אחרים.
בערך באותו זמן וייג נמצא בביתו ונתקל שוב בהעלמויות מטרידות שמתרחשות סביב בנו המאומץ כשאנשים נעלמים ללא זכר וללא הסבר כשבנו בתורו מכחיש קשר לכל זאת. וייג מדבר עם אווה ולאחר עם דלייט, ומתכנן פגישה קבוצתית עם כולם סביב ביתה של רוז בכדי לנוע למקום בו היא טוענת שסבתא שלה בצרה, מה שקצת מוזר משום שהסבתא אמורה להיות מתה כבר כמה עשרות שנים ומשום שהסבתא גרה כיביכול בבית שרוז גרה בו.
בדרכם למקום המפגש הקבוצתי פולן ואווה נוסעים באוטובוס ונתקלים בעומס תנועה שנגרם בעקבות ארבע זאבי ענק שנלחמים ברובוט יחיד של רשויות החוק, הרובוט עסק בנסיון לקשור זאב אחד חסר הכרה בעוד כל שאר הזאבים לחמו ברובוט בחישוק שיניים.
באותו זמן במקום אחר דלייט ו וייג יצאו לסוחר נשקים המכיר את וייג למען יטפל ברובוט שעקב אחרים כמה ימים קודם לכן (בדרכם למסבאה בא פגשו במכשפם) אך בדרך הם שמעו תגרה. כששניהם הגיעו למקום המאבק הם ראו אדם שוכב על הרצפה כשמעליו דמות אור לובשת צורה ומשכפלת את המראה של הקורבן חסר ההכרה.
בעוד שאווה נמנעה מלצאת מהאוטובוס ולהתעמת עם הזאבים או הרובוט שיצרו אי סדר וכאוס, פולן יצא לעזרת הרובוט והיכל מרחיק את הזאבים מהרובוט המותקף מכל עבר (שהרי הרובוט הוא שומר החוק במצב זה).
שוטר משוריין (חסר שם ברור לעת זאת) מגיע למקום בעקבות הרעש הרב ומנסה אף הוא להלחם בזאבים, יורה עליהם רשתות (ללא הצלחה רבה) ויורה בהם ברובה האנרגיה שלו.
כשהזאבים מתפזרים והשקט חוזר לרגע הרובוט מתחיל בקשירה הדוקה של הזאב חסר ההכרה כשמאחור מגיעה זאבה ותוקפת קפיצת הקרבה על הרובוט – נורת על ידו – אך גם הורסת אותו סופית ו… מתחילה לשנות צורה לדמות אדם. במקביל פולן צועד צעד אחורה וצופה על הכול כאשר המשוריין מדבר עם זאב גדול בצורתו האנושית אשר מושך את תשומת ליבו והם משליכים איומים אחד על השני. הסטנה נגמרת כשזאב גדול מגיע לזירת הקרב ומעורר את הזאב הקשור וחסר ההכרה כמו גם את הזאבה המעולפת שהשתרעה מעל הרובוט ההרוס.
כל הזאבים (לאחר ששנים התעוררו) פונים באיום לעבר פולן והמשוריין (אשר בורח) ונסוגים כשלא מתגרים בהם.
בזירה שונה דלייט מנסה לתחקר את הלובש צורות לתפס על חם אך הנ''ל מתנהג בצורה מוזרה ולא אנושית כמו גם הוא זימן שלוש כלבי צללים לתקוף את שניהם.
דליט משסע אחד, וייג שובר את הגולגולת של השניים האחרים ולסיום דליט קשר את אחד מהם אך לאחר חוסר הצלחה בתחקור שלו החליטו להשכיח את כל הסיטואציה מזיכרונו ולעקוב אחריו להיכן שילך .
במקום אחר, היכן שנשאר רק גוף הפח של הרובוט, דיברו בניהם - המשוריין, אווה ופולן אך לאר שהמשוריין לא הצליח לגלות להיכן פניהם מועדות (לביתה של רוז) הם החליטו לעקוב אחריהם.
גם וייג ופולן גילו לאחר זמן הליכה קשר שהמשוכפל צועד לעבר מסיבת האחווה שאליה כולם הוזמנו ומחליטים להיפגש עם שאר החבורה בביתה של רוז.
כולם מגיעים לאזור בעיר שנראה כאילו קיים בשנות הארבעים שבו ארצות הברית היא תחת השלטון הנאצי והיפני – הם צופים באנשים שונים ברחוב ובפחד וחשש הולכים למקום בו רוז חשה שסבתא נמצאת .הדמויות מגיעות לבית הדיפלומט (היכן שהסבתא אמורה להיות) וצופה חייל היוצא מהבניין אשר דומה מאוד לאביו הביולוגי של וייג (אך וייג לא מגיב אליו) אשר נעם לאחר מכן בסמטה צדדית.
החבורה מחלצת את הסבתא מידי הדיפלומט ששומר עליה אך הם אינם מסוגלים להחזירה לזמן הווה כאשר היא מתפוגגת מיד בהגיעם לגבול בין המקומות .
כשכל הקבוצה מגיעה לזמן הווה המשוריין מבחין באדם שהוא זוכר את פניו מהמקום ממנו בדיוק חזרו (''אמריקה הנאצית של שנות הארבעים'') , הוא טופס אותו ומתחיל לתחקר אותו אך הוא מתווכח איתו ובמהרה כל שאר החבורה גם הם מתאספים במקום ומתווכחים עם השוטר והאדם שדומה לחייל נאצי אשר טוען שהוא אכן עולה מגרמניה אך כמובן שלא נאצי.
במהלך הוויכוח הקולני אווה תוקפת את האיש ולאחר נעצרת על ידי חבריה לקבוצה והמשוריין שופך את ליבו מולם בבקשה של ''תסבירו לי אם תוכלו מה קורה כאן לעזאזל'' אך נתקל בתשובות מסויגות.
לאחר אותו ויכוח החבורה נזכרת במפגש בבית האחווה ובצורך לקנות חליפות ערב מכובדות, הם נפרדו ורכשו חליפות נאות כשברקע של הכול נשמעות מידי פעם יללות זאבים לשמי הלילה :
''אני הברוכה, בואו, בואו אלי כל ילדה של הרוח הגדולה, אני, הברוכה תחת הלבנה''.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה