דמות ללא שחקן : מאיי

שמי הוא מאיי,

אני תמיד אהבתי אנשים - להביט בהם, לצחוק ולהתפלא מכל מה שהם עושים. מאז שאני ילדה קטנה אני והחברות שלי הגשנו אוכל לנזקקים, ניקינו בתי מחסה והכנו אוכל

הבעיה הייתה שהמקום בו נולדתי לא היה רגיל, אני יודעת מה הם חיים של סבל וכאב, אני מבינה מה הוא פחד

וכיצד עצב יכול לאכול מבפנים אבל למזלי, כך אני אומרת לכל אילו שרואים אותי, תמיד אהבתי אותם, את כל האנשים ויכולתי לראות את היופי המיוחד שבהם וללמוד מכוח הרצון שלהם כשכוח הרצון שלי, כוח החיים שלי היה חזק, תמיד חזק.

אני יכולה לומר שפעם שרדתי את הכאב שבחיים בזכות מחשבה על אחרים, התרחקות מעצמי,

לעזור לכולם – לטפל בכולם – לסייעה לכולם, למזלי היה לי אח שטיפל בי אך כך גם חברים ואנשים שונים שהרי תמיד אהבתי אנשים ויכולתי לראות את הטוב שבהם למרות כל זאת, מסרבת להסית את מבטי והם חשו זאת, תמיד היו לי חברי אמת.

לא רבים ראו בי יותר מילדת רחוב ענייה הנדה ברחובות העיר הגדושים וזה לא היה לי אכפת אז, רציתי רק הגנה ויציבות כמו גם אם אפשר שלא יכאב אך עיני ראו דברים רבים אחרים. חזיתי ברוחות חסרות פנים עושקות גופי אדם, אנשים פועלים שהיו אמורים להיות גופות חסרות תנועה, דמויות הצווחות על הכוח-הכול-יכול שלהם – רעש, היה תמיד רעש שהפריע לי, לא נתן לי פשוט להעלם בשקט.

הרבה השתנה מאז אותו אירוע בשם ''הריוט'', ראשית כל, אחי, זה שנה שלמה התודעה שלנו הייתה קשורה תמיד, מגנים וצופים אחר על השני אך אינני שומעת אותו, כלל לא – האח שהיה בצורה מוחלטת לצידי איננו, בשום צורה אך מצד שני דברים נוספים השתנו, פתאום הרצון לטפל בכל אדם וחולה שמסביבי השתנה, הצורך להעלם בשקט ולהיטמא בצללים כשהעולם כולו רועש שכח- תאווה עצומה לטעום את חיים פועמת בי ואמונה מוזרה שעדין אינני מבינה שהכול כעת ולעד ''יהיה בסדר''.

אכן כוח אדיר נע בתוכי כעת, אינני מבינה אותו או שולטת בו אך הוא מניע דברים סביבי, גורם לאנשים לשמוע בזמן ובמקום הנכון את דברי, לנהוג על פי מעשי ולגופי לזהור כאילו בגדי הדהויים עשויים פתאום מיהלומים וכטיפה.

יש אנשים שונים שאני מכירה ועדין בקשר אתם מלפני האסון, איתם אני ממשיכה לשמור על קשר, על שיחה וצחוק, אחד מהם הוא דקאן דלייט הטוען שהוא איננו עוד אלא דבר אחר, ''מוזר ומסתורי'' אך אני רואה בו פשוט צחוק, סקרנות ואהבת אחר הקיימת אצל אנשים רבים.

האם אני השתנתי?, אינני יודעת, אני חושבת שיותר מאי פעם,

אני מאיי.